שאלות ותשובות

הערבות הבנקאית מוגבלת בסכום ואם הנזק גבוה מסכום הערבות הבנקאית אז ניתן לפנות אל הערבים. הערבים פותרים בעיה במקרה בו לשוכר אין כסף לכסות נזקים ואם הנזק הוא משמעותי אז יש "רשת ביטחון" של ערבים החייבים לשלם את הנזק כשהשוכר לא משלם. בפועל, הערבים מהווים "מנוף לחץ" העוזר לנו להתמודד עם שוכר שעושה בעיות. ברגע שהערבים מקבלים מכתב התראה המפרט את החובות של השוכר והתראה כי הערבים יצטרכו לשאת בתוצאות במקום השוכר, הערבים בדרך כלל פונים אל השוכר ומבקשים ממנו להסדיר הנושא. זהו סוג של לחץ פסיכולוגי או לחץ חברתי המחייב את השוכר להתנהג כראוי ולא לגרום בעיות הואיל ומעורב בכך צד ג'. כמו כן, בדרך כלל הערבות הבנקאית קצובה בזמן ולפעמים פג תוקפה ולא ניתן להשתמש בה.

אם בחוזה השכירות לא נכתב מי צריך לשלם ארנונה אז על פי החוק, על השוכר לשלם את הארנונה. (בעניין זה ראה סעיף 25ט(א)(2) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971).אם הצדדים סיכמו בחוזה שהשוכר ישלם את הארנונה אבל בפנקסי הארנונה (אצל העירייה) חשבון הארנונה נשאר על שם הבעלים (לא ביקשו מהעירייה להחליף משלמים), אז העירייה פונה רק אל הבעלים בדרישה לשלם לעירייה. כמובן שהבעלים יכול לממש את הערבות הבנקאית או לדרוש מהשוכר להחזיר לו את הכסף אבל הבעלים אינו יכול להגיד לעירייה לפנות אל השוכר.אבל, אם הבעלים מסר הודעה לעירייה שהדירה מושכרת והעביר לעירייה העתק חוזה שכירות בו כתוב שהשוכר משלם את הארנונה, אזי העירייה אינה יכולה לפנות אל הבעלים ולדרוש ממנו לשלם את הארנונה , אלא היא יכולה לפנות אך ורק אל השוכר בלבד. (בעניין זה ראה סעיף 326, פקודת העיריות [נוסח חדש] ) וגם סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג 1992, הקובע כי הארנונה "תשולם בידי המחזיק בנכס" וכן ראה בעניין זה עע"מ 2330/21, התחנה המרכזית החדשה בת"א נ' עיריית ת"א מתאריך 17.07.22 וכן עת"מ ‏(‏מינהליים י-ם‏)‏ 1804-05-15, חשמל בע"מ נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)‏‏.‏‏

כן. הבעלים אחראי על תשלום ועד הבית.גם אם השוכר צריך לשלם ועד בית על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, עדיין הבעלים אחראי על תשלום ועד הבית. לא משנה מה כתוב בהסכם השכירות וגם לא משנה אם הבעלים דיווח לוועד הבית כי שהשוכר ישלם ועד בית. (ראה סעיף 58(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969)אומנם, על פי החוק, השוכר צריך לשלם את כל התשלומים השוטפים החלים על דירה, כולל דמי ועד בית, אבל הבעלים אחראי כלפי ועד הבית לתשלום דמי ועד הבית ואם השוכר לא שילם ועד בית הבעלים צריך לשלם ואחר כך הוא יכול לבקש שיפוי מהשוכר.

על פי החוק, השוכר צריך לשאת בתשלום ההוצאות השוטפות של הדירה, כולל מים, אבל מי שרשום בתאגיד המים כמחזיק של הדירה הוא זה שצריך לשלם את חשבון המים. סעיף 99 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, ביחד עם סעיף 21 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), תשע"א-2011 קובעים כי כל עוד לא בוצע שינוי רישום מחזיק כדין אז מי שרשום בפנקסי תאגיד המים כמחזיק הוא החייב לשלם את חשבונות המים, גם הוא לא המחזיק בפועל.

כן, כל עוד לא הוסדר שינוי שם המחזיק אצל תאגיד הגז, על הבעלים לשלם את חשבונות הגז. על פי החוק, על השוכר לשלם את החשבונות השוטפים החלים על הדירה, כולל חשבונות הגז, אולם אם הבעלים לא הודיע לחברת הגז על שינוי המחזיק, אזי הבעלים חייב בתשלום חשבונות הגז ולאחר מכן הוא יכול לפנות אל המחזיק, השוכר, ולבקש ממנו החזר התשלום או לממש את הערבות הבנקאית שיש אצלו. ראה בעניין זה סעיף 25ט(א)(3) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971.

על פי החוק, המשכיר אינו יכול לדרוש מהשוכר לבטח את הדירה בביטוח מבנה ואיסור זה אינו ניתן להתניה. ראה בעניין זה סעיף 25ט(ב)(2) לחוק השכירות והשאילה.אבל, כן ניתן לבקש מהשוכר להשתתף ברכיב תשלום הביטוח נגד "שריפה" (ההיגיון הוא כי בדרך כלל שריפה נגרמת עקב השימוש בדירה ולכן הגיוני לבקש מהשוכר להשתתף בהוצאות הרכיב של פוליסת הביטוח בדירה).